挽风踏云,牧心可可西里

若尔南

<h5><br></h5><h5>文/图🍂若爾南</h5><h5>美篇號🍂508829856</h5><h5>尊重版权,转载需征得本人许可</h5><h5><br></h5> <h5><br></h5><h5>去可可西里,是心里一直在念叨的事儿</h5><h5>甲辰,携同家人,终了此愿!</h5><h5><br></h5> <h5><br></h5><h5>当破晓的第一缕光剖开云层,我</h5><h5>借由光的佛手,引领心灵</h5><h5>走进大漠,去往</h5><h5>可可西里</h5><h5><br></h5><h5><br></h5><h5>一路,长风浩荡</h5><h5>穿过青藏高原的腹地</h5><h5>头顶的云朵告诉我,向西</h5><h5>过了昆仑山口,就</h5><h5>歇一歇</h5><h5><br></h5><h5><br></h5><h5>歇在高悬于凡尘的净土</h5><h5>放下身心</h5><h5>瞭望地平线无尽延伸的辽阔,吞纳</h5><h5>世间翻覆的纷扰,风</h5><h5>从玉珠峰赶来,经幡猎猎作响</h5><h5>裹挟着雪的慈悲,卓乃湖的柔情</h5><h5>轻轻抚去,心上</h5><h5>悬而未果的</h5><h5>执念</h5><h5><br></h5> <p class="ql-block"><br></p><h5>我,于天地间</h5><h5>摊开可可西里</h5><h5>两手空空,凝视</h5><h5>每粒沙驮着阳光,每一棵草</h5><h5>啜饮着“天河”的水,每一朵云</h5><h5>吻过的羽翼,湖的眼眶</h5><h5>还有昨夜,被月光温存过的</h5><h5>每一寸土地的余韵与悸动,我的爱</h5><h5>回到爱的</h5><h5>旷远</h5><p class="ql-block"><br></p><p class="ql-block"><br></p><h5>旷远容纳万物,又让万物归心</h5><h5>原野上,藏羚羊</h5><h5>野马、狼群跃动的梦</h5><h5>是可可西里最纯粹的诗行,它们的眼眸</h5><h5>盛着春日嫩草的清甜、夏日湖水的波光</h5><h5>秋日旷野的金黄,还有冬日落雪里</h5><h5>依偎的温热,它们</h5><h5>奔徙、追逐的蹄音,敲打着大地的木鱼</h5><h5>节奏里,纯净的音符</h5><h5>是与生俱来的梵唱,我站在这高原</h5><h5>灵魂被放空又盈满,听岁月</h5><h5>在风声、草声、蹄声里,私语着</h5><h5>私语着,生命里</h5><h5>永不落幕的</h5><h5>热烈</h5><p class="ql-block"><br></p> <h5><br></h5><h5>我,用热烈的生命</h5><h5>燃起一生的落叶,抵达</h5><h5>可可西里沉静的心,在她的心里</h5><h5>我看见每一块石头,摩挲得圆润而通透</h5><h5>连绵群山,如大地隆起的唇线</h5><h5>不曾吐露片语,俯身倾听</h5><h5>却能捕捉到远古的跫音里,生命</h5><h5>奔逐的鼓点,还有云朵</h5><h5>在湛蓝的水波里</h5><h5>迁徙的</h5><h5>轻吟</h5><h5><br></h5> <h5><br></h5><h5>在可可西里,端坐在云朵之上</h5><h5>见山见水见如来,夕阳下</h5><h5>与万千柔光对视,任由</h5><h5>雄鹰的翅膀承载无边的自由,任由</h5><h5>大漠疾风吹过青春的桀骜,任由</h5><h5>三江之源在心中激荡奔涌,此刻</h5><h5>一个旅人,于自然普度后的轻盈</h5><h5>仿若破茧的蝴蝶,剥离岁月的尘网</h5><h5>放飞舒展的灵魂,我用一生虔诚</h5><h5>赶在牧鞭收拢离别,暮色缝合天地之前</h5><h5>为可可西里,立起了</h5><h5>人生第一座</h5><h5>玛尼堆.....</h5>